המדריך המלא לסוגי תקליטים :


1 דקות קריאה

המדריך המלא לסוגי תקליטים :

זה באמת מבלבל :

EP, LP, 33, 78, 10-inch, 7-inch ....

מה זה אומר?

ישנם כל כך הרבה סוגים שונים של תקליטים  לויניל (תקליט) בודד יש מספר שמות שונים. במאמר זה אני ננסה יחד להבין את ההבדלים . 

בואו נתחיל!!

שמונה הסוגים העיקריים של הויניל:


שימו לב!! שאני מתייחס לסוגי התקליט לפי המושג RPM.

RPM זה בעצם מהירות הסיבובים של התקליט בזמן של דקה

רוב התקליטים יוצרו לנגן בשלושה מהירויות :

33 ושליש, 45 ו 78 .

בימינו כבר לא מייצרים תקליטים במהירות 78.

מכיוון שהחומר שהן עשויות מאוד שבריריות ואיכות סאונד שונה .

מרבית תקליטי 12 אינץ 'הן 33 1/3 סל"ד . עם זאת, יש כמה תקליטי 10 אינץ' שיכולים להסתובב במהירות 45 או 33 1/3 סל"ד. נתעמק בזה בהמשך המאמר.

רכשתם פטיפון חדש? בטח אתם להוטים ללמוד על איזה סוגי תקליטים יש? אז נרגיע אתכם שלא ישתנה הרבה מאז ועד היום.

אך עדיין , המבחר הוא עצום .

התקליטים מגיעים בכל מיני , צבעים , גדלים ומידות

נתחיל עם הסוג הכי פופולארי . תקליטי LP

LP


הם ראשי תיבות LONG PLAYING . יצאו לראשונה ב1948 .

ונקראו כך מכיוון שהם יכלו לנגן יותר מ 5 דק. שהיה עד אז אפשרי עם תקליטי 78 .

שלא נדבר על כמה שהם היו שברירים (ה 78) .

ה 33 - יכלו כבר לנגן כ 26 דק בכל צד.

ה 33 לא יכולים לנגן את אותה איכות כמו ש ה 45 יכול .

ה 45 עקב יכולות לתת מרחב גדול יותר , ויותר חריצים , יודע לתת איכות טובה יותר. (על הנייר) .

מכיוון שה 45 נוסע בקצב מהיר יותר מה 33 , התוצאה בעצם היא שכפול של הצליל . מהירות המחט ובכך הצליל נשמע טוב יותר.

זוויות קטנות יותר בחריצים ואורכי גל ארוכים יותר מובילים גם לגיאומטריה הרבה יותר פשוטה. 45 הסל"ד יכול לחתוך חריצים מדויקים עם פירוט עדין בהרבה. לכן שנות ה -45 נוטות לחוות עיוותים פחות מכיוון שהמהירות המוגברת עוזרת להפחית את אובדן התדרים הגבוהים..

בסופו של דבר, שנות ה -45 פשוט נשמעות הרבה יותר טוב, וזו הסיבה שרוב ה- LPs בימינו משוחררים ב -45 סל"ד

10 INCH


בעבר רוב התקליטים "הארוכים" ניגנו בתקליטי 10 אינטש

וכדי להוציא אלבום היום בעצם צריך לאחד כמה ביחד במארז אחד .

בהתחלה, רוב היצרנים הניחו כי תקליטי מוזיקה קלאסית ידרשו זמן הפעלה ארוך יותר ולכן יהיה עליהם ללחוץ על ויניל גדול יותר מ -12 אינץ ', בעוד שמוזיקת פופ תדרוש זמן הפעלה קצר יותר ויכולה להיות לחיצה על עשרה אינץ' הקטן יותר.

אבל הם מתסבר שהם טעו. התקליטים באורך 12 אינץ ' היו אפשרות טובה יותר לשני הז'אנרים של המוסיקה.

7INCH


45, המכונה גם שבעה אינץ ', היה בעבר הסוג הנפוץ ביותר של תקליט בודד. תקליטי שבעה אינץ 'שוחררו בתחילה בשנת 1949 על ידי RCA ונחשבו לעמידות הרבה יותר בהשוואה לתקליטי 78 סל"ד. הם היו גם זולים יותר לייצר מאשר התקליטי 12 אינץ '. תקליטי שבעה אינץ 'הגיעו לשיאם בשנות החמישים.

סינגלים של 12 אינץ


בשנות השבעים הופיע לראשונה הסינגל בגודל 12 אינץ '. שיוצרו במהירות של 45 סל"ד, התקליטים הללו אמנם ניגנו זמן קצר יותר מאלבומי הנגינה הארוכים. אבל זה איפשר רמת הקלטה גבוהה יותר וטווח דינמי רחב בהרבה.

תקליטי הוויניל בגודל 12 אינץ 'הופכים גם הם לוויניל שנבחרו על ידי תקליטני המועדון בשנות השמונים. בשלב זה, חברות תקליטים רבות הוציאו סינגלים בגודל 12 ס"מ שהכילו גרסאות מורחבות פופולריות למוזיקת מועדונים.

מה זה EP?


ראשי תיבות EXTENDED PLAY

בעצם תקליט זמן ביניים , כלומר בין סינגל בודד ל LP.

בדרך כלל הוא יכלול בין 2 ל 5 שירים

הם יוצרו גם על 12 אינץ , 7 ,10 במהירות 33 ו 45.

אך בעקר נפוצים על 10 אינץ.

תקליטים צבעוניים:


(שאני אישית לא אוהב , בעיני פוגע באיכות משמעותית.)

בימים אלה, ויניל צבעוני פופולרי מאוד. אבל יש ויכוח לגבי כמה הצבע משפיע על איכות הצליל. רוב המהנדסים מסכימים כי אין מספיק ראיות המצביעות על צבע ספציפי כלשהו בעל השפעה בולטת על הצליל.

גם אם היה צבע ספציפי שהשפיע מעט על איכות הצליל, ישנם מגוון גורמים חשובים אחרים החשובים הרבה יותר, כמו תהליך הפקת התקליטים ואיכות המאסטר.

אז כמו שאמרנו

אמנם ישנם שמונה סוגים עיקריים של תקליטי ויניל, אך לא יוצא דופן לראות תקליטים המגיעים בצורות ובגדלים שונים. חלקם אף יכולים להגיע עם תמונות המודפסות עליהם. החריץ הוא זה שנותן להקלטה את הצליל שלו, אבל כמה להקות בוחרות להוסיף צורה לקטע הלא מחורץ של התקליט. בנוסף, רשומות ויניל עם תמונות עליהן אינן נדירות, אך מהנדסים רבים מסכימים כי לתמונות אלה יש השפעה שלילית על איכות הצליל.

לסיכום:


אז היו כל מיני סוגים של תקליטים במהירויות שונות.

וכל אחד היה את שנות הזרקורים שלו.

כיום ה 10 וה 12 אינץ נועדו להשאר איתנו.

אלה התקליטים המציעים את הביצועים הטובים ביותר, את איכות הצליל, והם כוללים עיצוב עמיד יותר בהשוואה לתקליטים שבירים קודמים שהופקו בשנות הארבעים