R2R - המדריך המלא (טייפ סלילים) חלק 2


1 דקות קריאה

היסטוריה קצרה על הקלטות מוסיקה ואיפה כאן משתלב "הטייפ".

שרוצים לחפש היסטוריה כל שהיא המקום היעיל ביותר הוא בעצם אתר "ויקיפידיה" . 

ויקיפדיה בעצם מחלקת לנו את התקופה של 150 שנה אחורה ל 4 חלקים חשובים בתולדות ההקלטות  

אקוסטית, חשמלית, מגנטית ודיגיטלית.

אז קדימה , בואו נצא למסע . 

אקוסטית (מ 1877 ):

העידן האקוסטי החל עם המצאתו של אדיסון את הפונוגרף בשנת 1877 , כפי שהשם מרמז על תקופה של תהליכים מכניים לחלוטין. קול נלכד באמצעות צופר גדול כדי לאסוף ולמקד את לחץ האוויר של גלי הקול. בקודקוד הצופר היה קרום רגיש או מעין סרעפת שהיו מחוברים למחט מפרקית גדולה.  כאשר לחץ האוויר המשתנה העביר את הקול, וזה רק גירד צליל אנלוגי של גלי הקול למדיום הקלטה נע, בדרך כלל גליל או דיסק מצופה בחומר גמיש כמו שעווה או מתכת רכה.

איכות ההקלטה הייתה מן הסתם ברמה נמוכה  מכיוון שהתהליך תפס רק חלק מספקטרום הצליל הנשמע.

לכן ההקלטה דאז הייתה מבצע קשה ובומבסטי , בפרט אם רצו להקליט להקות גדולות וכדו. 


חשמלית (מ 1925 ):


כאשר חברת ווסטרן אלקטריק האמריקאית הציגה טכנלוגיה חדשה לגמרי של אפשרויות אלקטרוניות בסביבות 1925, חברות  התקליטים חיבקו אותם בזרועות פתוחות. כעת היה אפשרי לחבר מערכות של מיקרופונים, מגברים ומכונות הקלטה אלקטרו-מכניות היברידיות שהגדילו באופן מסיבי את נאמנות הקלטת הקול והרחיבו את טווח התדרים הניתנים לשחזור גם ללהקה גדולה. כעת ניתן היה גם להגביר, לסנן ולאזן אלקטרונית את הצליל. פתאום יכולנו ללכוד כלים שקטים יותר לצד כלים חזקים יותר וזמרים יכלו אפילו לזמזם בעדינות ממרחק . אולם לסופו של עניין עדיין  התהליך נותר מכני בכך שהאות המוזיקלי עדיין נצרב פיזית לתוך  מאסטר שעשוי  שעווה, שממנו הופקו עותקים מכאניים על ידי הטבעה של לוח מתכת המיוצר ממאסטר השעווה למעין דיסק עשוי לכה שנעה במהירות 78 סל"ד.


מגנטית (מ 1945 ):


פריץ פפלומר הגרמני זכה לפיתוח הקלטת המגנטית בשנת 1928, תוך התבססות על המצאת הקלטת החוט המגנטי על ידי אוברלין סמית האמריקני בשנת 1888 ועל יישומה המעשי הראשון של פטריד על ידי ולדמר פולסן הדני בשנת 1898. עבודות פיתוח נערכו גם בין השאר בארצות הברית ובריטניה, אך הגרמנים הם שהובילו את הדרך בהקלטה מגנטית. תגליותיהם, לעומת זאת, נשמרו ברובן בסתר בגלל ההקשר הפוליטי שהלך והתגבר שהוביל לפרוץ מלחמת העולם השנייה. אך במהלך המלחמה בנות הברית הבינו כי גרמניה קידמה את הטכנולוגיה, מכיוון ששידורי הרדיו הנאציים שהוקלטו היו בעלות הברית בניטור נשמעות כאילו היו בשידור חי.

בסוף המלחמה כשפלשו בעלות הברית לגרמניה, הוטל על הצבא האמריקני בראשותו של ג'ק מולין לצוד  לא מעט ציוד  רדיו של האויב ולקחו לאמריקה. השמועה התפשטה במהירות על הפוטנציאל הטמון בציוד זה  ובינג קרוסבי האגדי, בין היתר, זיהה הזדמנות להשתמש במכונות להקלטת תוכניות הרדיו שלו. זמן קצר לאחר מכן הטכנולוגיה המריאה באופן מסחרי בקנה מידה בינלאומי.

הקפיצה הדרמטית של הקלטת המגנטית בנאמנות למקור השמע גרמה לכך שהיא הפכה במהירות לסטנדרט להקלטות מאסטר של שידורי מוסיקה ורדיו ברחבי העולם. זה גם חולל מהפכה בתהליך ההקלטה על ידי פיתוח הקלטות  מרובות ערוצים, ערבוב ועריכת קלטות, כמו גם הקלטות הסטריאו הראשונות לשוק הצרכנים. מלחינים, מפיקים ומבצעים שיחררו את היצירתיות שלהם והמוזיקה הפופולרית התפוצצה כמו פעם. ובעוד שתקשורת ההפעלה שבחרנו עברה מלכה לוויניל, מ 78 סל"ד ל 331⁄3 ו -45 סל"ד, ואז מוויניל לקלטת, בסוף ,ההקלטה המקצועית נותרה על סליל והוא היה  הציוד הנבחר עד שנות התשעים.


דיגיטלית (מ 1975 ):

קידוד סאונד דיגיטלי חודד  על ידי תאגיד סוני ביפן (תקן CD בכינויי The Red Book שהתבסס במקור על היכולת להקליט אודיו דיגיטלי על מקליט וידאו של Sony Umatic). עד לנקודה זו, כל הטכנולוגיות הקודמות יצרו רצף אנלוגי  של הצליל המוקלט. לעומת זאת, הקלטה דיגיטלית לוכדת חלקים דהיינו SAMPLE (דוגמאות) של הצליל וכדי לשמוע ולנגן  אותם יש להשתמש  באמצעות ממיר דיגיטלי לאנלוגי, (DAC ) שתפקידו ליצור  זרימה רציפה. 

כמעט בין לילה , הוחלפו כל הויניל ב CD . ואז תוך עשור ה CD הוחלף כבר בקבצים דיגטלים.

 אמנם העידן החדש הזה לא בישר קפיצה נוספת בנאמנות האודיו למקור (להפך עבור הרבה אודיופילים הרס ופגע.  אבל בואו נעזוב את הוויכוח הזה בפעם אחרת), אבל מה שהוא הביא עימו היא תועלת כלכלית, עלויות  ונוחות משמעותיות הן למפיקים והן לצרכנים בכל הרמות - מהקלטה, דרך הפקה ועריכה, ועד ההפעלה.

כתוצאה מכך רפרודוקציית(העתקות והשכפולים) של הסאונד דיגיטלית הפכה במהרה לנורמה  מאולפני מוסיקה מקצועיים ועד האזנה בבית ובדרך. זה גם שינה את הונה של תעשיית המוזיקה לנצח עקב השיתוף החופשי (הבלתי חוקי) של מדיה דיגיטלית המוגנת בזכויות יוצרים (אך שוב, זהו דיון אחר לגמרי שנשאר לזמן אחר ומקום אחר).

אז מה מצבינו היום? 

האופי האנושי אוהב להתרפק על העבר ולחלום על העתיד. 

לכן , אנחנו נמצאים היום בנקודה הטובה והמתוקה ביותר  ועם פוטניציאל לעתיד טוב יותר 

יש לנו את כל היכולת הכלכלית , הנוחות וההתקדמות הטכנולוגית של המדיה הדיגיטלית. ויש לנו את כל האיכות, האותנטיות והפיזיות של אנלוגי. אנחנו יכולים לקבל את המוזיקה שלנו בכל עת, בכל מקום ובכל מקרה שנרצה. אנו יכולים לשים את ידינו על המגוון הרחב ביותר של מוזיקה שהייתה עד כה בהיסטוריה, כמו גם על האמצעים לנגן אותה, בקלות . אנו יכולים לבחור באותה מידה להשקיע (מאפשרת תקציב, כמובן) במערכת איכותית ומדיה איכותית שהביצועים שלהם יעיפו לנו את הגבות . בקיצור, אנחנו חובבי המוסיקה והאודיופילים, כרגע, יש יכולים לאכול את כל העוגה שלנו  עם הדובדבן מעל.

יתרה מכך, יש עוד למה לצפות. כמה מהמהנדסים הטובים ביותר בעולמנו עוברים מהויכוח  על דיגיטלי מול אנלוגי ובמקום זאת מתמקדים במה שאנחנו יכולים ללמוד מהדיגיטל והאנלוגי כדי לקדם את שתי הטכנולוגיות קדימה, בנפרד וביחד.

יש לא מעט חברות שמקליטות עד היום עם סלילים בינהם STS . 

אז אולי אנחנו עכשיו ב'עידן ההיברידי. ולמרות שתחיית האנלוגי לצד המשך הפיתוח של הדיגיטל לא תביא להחייאת הגלילים הישנים בסגנון אדיסון בקרוב, אבל אני מאמין  בתוקף שלקלטת הסלילים תהיה חלק משמעותי.